שווה קריאה

סיקור עובדים זרים מתחילת המלחמה – תמונת מצב

מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", ענף הבנייה בישראל מתמודד עם טלטלה עמוקה ומחסור חמור בעובדים. הפסקת כניסת הפלסטינים, עזיבת עובדים זרים והאטה בגיוס עובדים מחו"ל הובילו לקיפאון בפרויקטים רבים. המדינה הרחיבה את מכסות העובדים ופתחה את השוק לתאגידים פרטיים, אך הביורוקרטיה והפערים בשטח ממשיכים להכביד. הכתבה בוחנת את תמונת המצב נכון למאי 2025, את ההבדלים בין קבוצות העובדים – ואת הגישות הייחודיות של תאגיד פרוג'קט פרו להתמודדות עם האתגרים.

מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר 2023, ענף הבנייה בישראל עבר טלטלה עמוקה. טרם מלחמת חרבות ברזל השוק נשען ברובו המכריע על פועלים פלסטינים מהגדה המערבית, הרי שמאז – התמונה השתנתה מהיסוד. כניסת הפלסטינים נעצרה לחלוטין, אתרי בנייה הושבתו והמדינה נאלצה לעבור למודל גיוס חדש ומהיר יותר – תוך הסתמכות מוגברת על חברות פרטיות המתמחות בגיוס עובדים מחו"ל.

סקירת מצב טרם ה-7/10

עד אוקטובר 2023, עבדו בענף הבנייה בישראל כ-143,000 עובדים. כ-72,000 מהם היו פלסטינים (כולל שבח"ים), שהגיעו מהגדה המערבית וביצעו בעיקר עבודות שלד, טיח וטפסנות. לצידם פעלו כ-26,000 עובדים זרים שהובאו דרך הסכמים בילטרלים עם מדינות שונות, ובנוסף כ-45,000 עובדים ישראלים. יותר משני שלישים מהענף התבססו על כוח אדם שאינו ישראלי – מציאות שיצרה תלות עמוקה בכח האדם מהרשות הפלסטינית.

ואז הגיעה המלחמה

ב-7 באוקטובר 2023, המדינה ביטלה את כל היתרי הכניסה לפועלים פלסטינים. כ-72,000 עובדים נותרו מחוץ לאתרי העבודה, והבנייה הישראלית נעצרה באחת. בנוסף, כ-שליש מן העובדים זרים עזבו את הארץ והמחסור החריף. התוצאה: אתרי בנייה רבים שותקו, התפוקה ירדה לכ-15%, ועלויות כוח האדם הרקיעו שחקים.

המדינה משנה כיוון – גיוס פרטי ומואץ- האמנם? ומתן רשיונות לעשרות תאגידים נוספים.

בתגובה, הממשלה שינתה מדיניות. במקום להסתמך רק על הסכמים בילטרלים להבאת עובדים מחו"ל (גיוס G2G), היא פתחה את הדלת לתוכנית שהייתה אמורה להיות ישירה ומהירה דרך חברות פרטיות (גיוס B2B). במקביל, מכסת העובדים הזרים בענף הוגדלה משמעותית – מ-30,000 ל-70,000.

מדינות היעד התרחבו בהתאם ופועלים החלו להגיע ממדינות כמו הודו, אוזבקיסטן, תאילנד, סרי-לנקה.

בפועל- במשך חודשים ארוכים ובניגוד להגדלת המכסות נוצרו עיכובים רבים בהבאת העובדים, הבירוקרטיה גדלה, הביקוש לעובדים נותר כפי שהוא והמחסור מצטמצם באיטיות.

מה שגרם להתאחדות הקבלנים והקרן לעידוד ענף הבניה להקים קול צעקה שנמשך עד ימים אילו.

בפועל, בסוף שנת 2024 דווח על מספר של 45 אלף עובדים זרים בענף הבניה בישראל מה שמותיר את ענף הבניה עם מחסור של כ- 40 אלף עובדים בענף הבניה. קבלנים רבים שיושבים על הגדר ולא מתחילים פרויקטים, מה שגורם לענף הבניה להיות בקיפאון.

כחלק מהניסיון של משרד הפנים להגביר קצב הבאת עובדים, נפתחו כ-150 תאגידים נוספים שהצטרפו ל- 50 תאגידים שהיו קיימים טרם המלחמה. בפועל, כאשר קצת הבאת העובדים קטן, התאגידים מתקשים למלא את התקנים המאושרים עבורם. כיום יש הנחיות גיוס ממשרד הפנים בעבור "תאגידים ותיקים" ו"תאגידים חדשים".

עובדים זרים מקצועיים? הקבלנים מתלוננים.

על אף הגעה של אלפי עובדים לישראל, הקבלנים מתלוננים כי העובדים שמגיעים המזרח אינם מקצועיים וקצבם איטי. בהמשך נפרט על כך ועל הדרך להתמודד עם התלונות הנ"ל.

הבדלים בין סוגי העובדים לפי מוצא

הפועלים הסינים– מקצועיים ומהירים מאוד אך עובדים תחת "ראיסים" סיניים שמשמשים כקבלני משנה ולא ניתן לבקש את העובדים ישירות מתאגיד עובדים זרים והקבלן לא יכול לנהל אותם ישירות באתר ולא ניתן להעסיק אותם כפועלי יומיות.

הפועלים המולדבים– מקצועיים בעבודות שלד וגמר, מגיעים לישראל כבר הרבה שנים ולמדו את קצב העבודה הישראלי, בימים אלה נחשבים הפועלים המולדבים כמועדפים ביותר על הקבלנים אך עם זאת, מחירם עלה משמעותית בעקבות הבנה של הפועלים כי הם מבוקשים. בנוסף, תאגידי העובדים הזרים והקבלנים מדווחים שיש אחוזי נטישה גבוהים של הפועלים המולדבים בעקבות רצונם של העובדים להרוויח יותר.

הפועלים ההודים והסרילנקים– רוב הפועלים הללו מגיעים עם ניסיון בבניה מהאמירויות אך עם זאת, קצב העבודה ושיטת העבודה במקומות הללו שונה לחלוטין מישראל ולכן ישנם קשיי הסתגלות של עובדים אלה לקצב העבודה הישראלי, בנוסף מדווחים קשיי שפה ותקשורת. עם כל זאת, העובדים מהודו וסרילנקה הם מאוד ממושמעים, בעלי מוטיבציה ללמוד ונרשמים כמעט אפס אחוזי נטישה. לעובד חדש שנחת מחו"ל דרושה תקופת הכשרה, אך לאחר שהוכשר תקבלו עובד נאמן ומקצועי לשנים רבות, מחירם של עובדים אלה זול יותר מהעובדים ממזרח אירופה, מה שהופך אותם למבוקשים אך מאתגרים.

הפועלים האוזבקים– מקצועיים בעבודות שלד וגמר, מחירם יקר יותר מהעובדים ממזרח אסיה, כרגע הדיווחים על עובדים אלה מהקבלנים הם לכאן ולכאן, דרוש יותר זמן לחקור נושא זה, מכיוון שאין עדיין כמות נרחבת של עובדים אלה בישראל ולא מספיק זמן.

הפועלים התאילנדים- לפני מספר חודשים מועט התחילו להגיע עובדים מתאילנד לענף הבניה. עד כה ההתרשמות מאוד חיובית, הדיווחים מהקבלנים מספרים כי הם מאוד מאוד מקצועיים ומאוד מהירים וגם שניתן להתגבר על קשיי השפה ביתר קלות.

מה צפוי בהמשך?

נכון לאביב 2025, מועסקים בענף כ-90,000 עובדים – ירידה של כ-50,000 לעומת המצב טרם המלחמה. מתוכם כ-45,000 הם עובדים זרים, כ-5,000 פלסטינים, וכ-40,000 ישראלים .ענף הבנייה ממשיך להתמודד עם מציאות חדשה ולא פשוטה. העלייה בתלות בעובדים מחו"ל, לצד הקושי במימוש מהיר של מכסות העבודה, ממשיכים להאט את קצב ההתאוששות. גיוס עובדים ממדינות חדשות מספק פתרון חלקי, אך לא מלא – ועדיין נדרש מאמץ משמעותי ממשרדי הממשלה, להוריד חסמים, להקל בירוקרטיה ולהגדיל משמעותית את קצב הבאת העובדים הזרים.

האתגר המרכזי לשנת 2025 הוא לממש את מלוא מכסת העובדים הזרים המאושרת, להאיץ את קצב הגיוס, ולוודא שהענף יכול לשוב לפעול בתפוקה מלאה. בשלב הזה, הניסיון והיכולת של הגורמים המגייסים בשטח הופכים לקריטיים מתמיד – במיוחד עבור פרויקטים גדולים שדורשים תגובה מהירה וגיוס איכותי בהיקפים רחבים.

תאגיד עובדים זרים פרוג'קט פרו הוא אחד מן התאגידים הוותיקים שפעל טרם המלחמה. ב-7/10 קמנו למציאות חדשה כמו כל תושבי מדינת ישראל וגילינו במשפר הימים שלאחר מכן, כי יותר משליש מהעובדים הרשומים אצלינו עלו על מטוס וחזרו הביתה.

כמות הביקושים שהגיעה לפתחנו היתה עצומה אך לצערנו לא יכלנו להתמודד עם כמות הביקושים הנ"ל אבל כן נקטנו בגישה מאוד ברורה- לא מעלים מחירים ולא מנצלים את המצב להגדלת רווחים עד שלא נותרה ברירה והענף העלה מחירים בעקבות דרישת הפועלים.

איך תאגיד עובדים זרים פרוג'קט פרו מתמודד עם מקצועיות העובדים מהודו וסרילנקה?

בחרנו בקפידה סוכני כח אדם בהודו, שלחנו צוותים מהתאגיד שלנו לבחון את העובדים ולראיין אותם באופן אישי ולאחר שעברו מבחנים מקצועיים. כך גם אנחנו נוהגים עם הפועלים שלנו מאוזבקיסטן, סרי לנקה ותאילנד.

במקביל, גייסנו אנשי שטח דוברי השפה ההודית, סרי לנקית ורוסית ישראלים מישראל שמכירים את המנטליות של ארץ המוצא אבל גם את המנטליות ודרך העבודה הישראלית ויודעים לגשר בין הפערים. אנשי השטח שלנו מגיעים לאתרי הבניה ונשארים עם העובדים עד אשר הם מתאקלמים לשביעות רצונם של מנהלי העבודה ומנהלי הפרוייקטים.

אנחנו בפרוג'קט פרו מודדים כיעד את אחוזי החלפת העובדים והוצאתם מאתר עבודה וגילינו כי שיטת עבודה זאת של בחירת סוכנים נכונה, מיון בארץ המוצא על ידי הצוותים שלנו וגיוס אנשי שטח ישראלים דוברי שפת ארץ המוצא הביאו אותנו לכמעט אפס אחוזי החלפת עובדים גם מכיוון שאנחנו מקפידים על התאמת העובד לתפקידו ככל הניתן.

ליעוץ בנושא עובדים זרים, מחיריהם, תפקודם, ניתן לפנות לסמנכ"לית השיווק של קבוצת פרוג'קט פרו- מיטל קדוש.
בטלפון 050-4033398 או במייל meital@projectpro.co.il