שווה קריאה

בשביל להבין מה עמד מאחורי הקומפלקס המרשים הזה, צריך לחזור אחורה לשנת 1962, השנה בה הוגשו ואושרו התוכניות לבנייתו. ארה"ב הייתה בתקופה אופטימית ומלאת אמביציה, ג'ון קנדי בדיוק הכריז על היעד של ארה"ב לשלוח אסטרונאוטים לירח, וגם החזון של הבניינים מסמל את תקופה זו – חזון של מתחם הכולל 7 בניינים בעלות של 470 מיליון דולר (שווה ערך ליותר מ-4 מילארד דולר במונחים של היום).

בין היתר המתחם כלל את מה שיהיו לתקופה מסוימת שני המגדלים הגבוהים ביותר בעולם.

המגדלים התאומים בני 110 קומות תוכננו לעקוף את בניין האמפייר סטייט האייקוני, שעד לאותו הזמן החזיק בשיא.

לצורך בניית המגדלים נדרשו רמות חדשות של חדשנות עיצובית, מיומנות הנדסית וסיכונים עוצרי נשימה.

על מינורו יאמסקי שמעתם? כנראה שלא, אבל הוא היה האדריכל שנבחר לתכנן את מרכז הסחר העולמי, על אף שעד אותו רגע השלים את העבודה שלו על בניין רב קומות אחד נוסף, של 30 קומות בלבד.

הבעלים של האמפייר סטייט בילדינג הערים קשיים על הפרוייקט. הוא הרים התנגדויות ועשה כל שביכולותיו כדי לשמור על השיא של בניינו. טענותיו היו כי המגדלים יהיו בלתי יציבים בגובה כה מאסיבי ואינם בטוחים במקרה של התנגשות מטוס או שריפה. הוא כנראה צדק.

בניית מה שהיה אז הבניין הגבוה בעולם הייתה אתגר גדול. בניית היסודות של מגדלי התאומים דרשה חפירה של מעל 20 וחפירה החוצה של יותר ממיליון מטרים מעוקבים של עפר.

כדי למנוע הצפה של האתר במי נהר ההדסון, חפרו העובדים תעלה באורך של יותר מק"מ וברוחב של 3 מטר מסביב להקיף האתר. כלובי פלדה בגובה של 7 קומות ומשקל של 25 טון הונמכו אל תוך לוחות התעלה ובטון נשפך סביבם.

למרות שהם עשויים מפלדה חזקה במיוחד, המגדלים תוכננו להתנדנד ברוחות חזקות. בוני מרכז הסחר העולמי ערכו מחקר מקיף על השפעת רוחות על מגדלים, ובדקו עד כמה ניתן לאפשר לרוח להשפיע על הבניינים מבלי שהאנשים בפנים ירגישו. בסופו של דבר המגדלים תוכננו כך שיוכלו להתנדנד עד שלושה מטרים לכל כיוון ביום סוער!

בסך הכל השתמשו בכ-200,000 טון פלדה לבניית המגדלים אבל העלאת הפלדה לראש הבניין במהלך הבנייה הייתה אתגר קיצוני. הגובה של הבניינים עלה באותה תקופה על גובה המנופים, אז המהנדסים פנו למנוף עצמאי שזכה לכינוי "עגורן קנגורו" שיכל "לקפוץ" למעלה ולעלות עם גובה הבניין.

כדי לבנות את מגדלי התאומים, אדריכלים ומהנדסים השתמשו בטכניקות וטכנולוגיה חדשניות – ולעתים לא מוכחות, שלאחר מכן ובזכות פרויקט זה נכנסו לשימוש ועשו מהפכה בעולם הבנייה.